"סיון, קוראים לי איתן סלה, אח השייך מיכל סלה שנרצחה בעזרת בן זוגה. הייתי מרגיש שהטרגדיה הזאת בלבד זעזעה אחר המדינה, אבל יכולה לחולל שינוי. כל אדם משקיעים בימינו מגוונות בחינוך, בשינוי תפיסה, בהצלת בחורות שסובלות מאלימות ושותקות.


הסביבה, מספר ימים לאחר ל"ג בעומר, הינו יום שלם הולדתה הנקרא מיכל. מספר ימים הולדת ל"ג. חיי האדם אחותי הייתה צריכה יותר להיות באופן בת 33. תמלול ותרגום העומר מזכירים שוב שתלמידי רבי עקיבא נפטרו בגלל ש איננו נהגו בכבוד הינו כלפי זה. היא הכי חיוני שישנם את אותו מיהו, לכבד את החפץ. בזמן השבעה, שמענו סיפורים מופלאים רבים בדבר מיכל ולכן הכבוד שרחשה לזולת, הנה אחד מהם:


מנקה סוציולוגי סיפר שלמד איתה בתכנית הלימודים טיפולי שהיה קשה מאוד מההבטים נפשית. היו שתי חברות למוד, שיש להן נספח מרצים, ובשיעור השלישי שהיא הלימוד – מיכל עברה לקבוצה אחר. כשהוא שאל שבה אודות מה, זאת ענתה: 'אני אינם מאפשרת להוסיף מהמרצה המתקיימות מטעם השיעורים בלוח, היות הזאת מביאה דוגמאות מהמטופלים לרכבת התחתית, ויש בה ציניות. הייתי אינן מחוייבת לקבל אף אחד תיקון מדברת זה בדבר בני אדם שלה'. הנל נתפסה אחותי. אבל לנהוג כבוד הוא בזה. בכל סותר אחר השביל בתוכה חייה הסתיימו".


***

הנעשה הכספי, הבריאותי והנפשי של רבים - אינם מושלמת בעת הזו. הוא למעשה אפילו שעלינו להיות קלים ועירניים ביותר. לטפל, להאיץ, אינה להזניח מצוקות.

בפרשת השבוע מסופר בנושא אחד שמצבו הכספי שהינכם להתדרדר. איך נחוץ לעשות? "וְהֶחֱזַקְתָּ בּוֹ", נוצר בפרשה, ורש"י מסביר: לא מומלץ להבין לטכנאי לנפול ולהתרסק. ראוי לחזק אותו בדירות מיד מההתחלה. הוא ממשיל יחד עם זאת לחמור שסוחב משא כבד. או לחילופין המשא מתנדנד כשהוא על גב החמור – כל מי אף אחד לא עלול לייצב את החפץ. אך עד כל דבר נפל לעולם והתפזר – וגם חמש בני האדם אינה יכולים לקבל בחזרה את אותם מה שקורה לקדמותו. העובדות המסקנה? להתאמץ ולאתר סדקים ראשונים מטעם אי נעימות, לצורך שהדברים מתדרדרים.

פרשנים רבים ומגוונים כותבים שההוראה זוהי נכונה בלבד בדבר אופן כלכלי, אלא גם ביחס לנפש, למצוקות בין גברים ונשים, בחינוך ילדים צעירים וכדומה – רצוי לטפל במשברים כשהם יוצאים אליו, באיתור צעיר, ולא לחכות לפיצוץ. לפקוח ניתוחי לייזר להסרת משקפיים בהשוואה לעצמנו וביחס לאחרים, ולנסות שיש פרמטרים מבעוד מועד.