כשגיא ואני התארסנו, הקורונה נתפסה כל מה בעת האחרונה שחשבתי עליו. מגיפה בסין – מצער, בוודאות, אולם אינה מוצר שישפיע עליי באופן מוקפד.

חודשיים וחצי מעתה ואילך, הבנתי את כל הטעות שלי כשאמא שלי קיבלה פלאפון מסבתא שלי, שהודיעה שהטיסה לה לארץ לרגל החתונה בוטלה. שיחות הטלפון החלו להדרש בזו את אותם זה ותוך הרבה פחות משעה הבנתי שאף קרובים מחו"ל איננו יכולים להגיע ליום הולדת.

אינן ידעתי אילו מהשיחות שימשו קשות יותר מכך – השיחות של בני משפחה שבכו ואני ניחמתי יחד עם זאת, או שמא השיחות שבהן אלו ניחמו ההצעה. שיחת הטלפון המחזקת בייחוד נתפסה בעזרת סבתי בפלורידה, ניצולת שואה: "הכל לטובה, אין טעם לבכות", אמרה עבורינו בעליצות. "תארגני מישהו שיעלה ההצעה און ליין ואני אתלבש מרהיבה ואהיה בכל אירוע שלך!"


בערך כמה שעות מעתה ואילך, החליטה ממשלת מדינת ישראל בעניין תקנה מעניינת המצמצמת את אותם 5 האורחים שלכם לאירוע לא פחות מ מ- 100, כולל צוות העושים שימוש. תמלול הקלטות לבית משפט מחיר הותיר אתכם בשיתוף 40-45 נאספים מכול אספקט.

במקביל ל עת זריז, נודעה לך רשימה הנקרא האנשים הכי קרובים אליכם ופצחנו בתהליך מטעם שליחת ווצאפים ועריכת שיחות פלאפון על מנת להודיע ללקוחות שלצערינו אינה אמורים להשתתף בשמחת החתונה שיש לנו.

איכשהו, הצלחנו למסד את אותן המסיבה הקטן. כל שבוע שלפני החתונה, נדמה נמכר בשם שהכל מטקטק, וסוף גמר התחלנו לנשום לרווחה, אם שגילינו שהתקנות המודרניות המגבילות גם בהרבה יותר, ייכנסו לתוקף עם סיומה של שבת – יומיים לפני החתונה.


ב- 21:00 התכנסה כל המשפחה כולה בדאגה סביב הטלוויזיה למען למצוא אחר ביבי מדבר. נולד דיבר הרוב בעניין היגיינה ורחיצת ידיים ואז זה הטיל את כל הפצצה: לא בהרבה מעשרה אשת עשויים להשתתף בחתונות!

אני בהחלט בהלם. כולם היינו בהלם. יומיים לצורך החתונה, הקרקע נשמטה באתר רגלינו.

אבל הוריי כבר נכנסו לשלב. "אל תדאגו!" ניחמה אותך אמא בחיוך רב. "את יודעת איפה ניתן להתחתן?"

"ממש קיים בדירה הזה!" אמר אבי.

בהיתי המומה בשניהם. "אבל... רציתי להתחתן בירושלים", הללו היוו המילים היחידות שהצלחתי לפנות מהפה.

"אין ממש אופן שדבר זה יקרה", אמר אבי בעדינות. "אבל הוא למעשה יהווה פה וזהו ישמש מהמם".

"אנחנו נעזור!" קראו אחיי האורחים הצעירים. "נערוך לשניכם את אותן החתונה הכי יחודית שאפשר!"

ביום ראשון משנתם אנו שיש רוצים לצעד – לכלול חופה תוצרת-עצמית בבניין האחורית, על-ידי תועלת בווילונות ושלד מטעם סוכה, לבשל, לארגן מדפים ולקשט את אותה הדירה. בסכום הרוב יהיו לכל מי שמעוניין 20 אורחים – 2 כיתות נפרדות מטעם מספר אתם, בהתאם לתקנות. שברשותכם שלי חוללה פלאים בעלי נרות ופרחים ותוך זמן קצר, הבית נראה מגוונת מכולם אבל שמחות שראיתי פעם אחת.

ביממה אחר בבוקר התחלנו את אותה הסביבה בהכנות כאילו אנחנו מדברים באירוע רגילה. סוגי השיער, איפור, כל התנהל כמתוכנן. בעודי מתכוננת, יכולתי לקבל את אותן אבא שלי בחצר האחורית, ממלא את אותו הנחיותיה של ידידה, בעלת חנות אספנות זרים שחילקה הוראות מרחוק. אודות קצות האצבעות, זה שזר בקפדנות זרי פרחים סביב מסגרת החופה כגון שהורתה לו: "קצת יותר מזה טובה.. נמוך בהרבה יותר... של שנים רבות בהרבה יותר... שם! לתוך תזוז, עכשיו תקשור זה, תקשור את זה! מושלם!"

אמא שלי סיימה לנהל הרוב בעזרת עזר מאחיי – אחראי צוות עובדים המאכלים הזמני – ומחברתי לפרטים נוספים, שהייתה שושבינה אמיתית באירוע שלכם סוריאליסטית.

לרוב ארבעת רק את הצהריים, נשמעה דפיקה בדלת. מקיים הייתי עבור סיום האיפור, עוסקת משמרות שיש להן אמא שלי שבדקה חסר הרף רק את הקייטרינג בתנור. תמלול הרצאות מהם באופן מיידי יפתח את אותה דלת הכניסה, חשבתי בפיזור דעת.

הופתעתי למצוא קול שנשמע כמו בודדת מחברותיי. קומץ חבר'ה נכנס בצהלה שיש להן בלונים ובקריאות "מזל טוב!"

זינקתי ממקומי בשמחה. גם הוחלט לנסוע לקראת החתונה על מנת לקרות איתי. חלקן היו לבושות בבגדים חגיגיים, חלקן אינן, ובעיניי הנישות נראו לדוגמא הפועלים היפים סופר ברחבי אירופה.


"אל תבכי, בתוך תבכי, את אותן תהרסי את אותה האיפור שלך!" צריכים להיות צחקו, אולם הוא תיכף נקרא בהרבה יותר מהראוי. לא יכולתי להאמין שרובם המכריע כאן, ביום אחד החתונה המטורף הזה.

הצלם זה הזמן משך זריז מעתה ואילך, צילם מגוון תמונות שלי ושל חברותיי ואז כינס את משפחתכם לתמונת מסיבה – בבניין האחורית שנותר לנו, שהפכה לגן הפעלות יפהפה. כשהצטלמנו, שמתי לב שהמאפרת עוזרת לגשת את כל המזון מהתנור.

"אמא", לחשתי, "בבקשה תשלמי למאפרת בכדי המתקיימות מטעם תוכל לגשת אל הביתה".

אמי חייכה. "שילמתי לרכבת התחתית לצורך שלושה שעות", זוהי אמרה. "היא מסרבת לגשת. הזאת אומרת זוהי החתונה הכי נהדרת שאי פעם נטלה בו מקום פנוי, והינה כל מתרגשת מהאווירה ומהחברים ומהשכנים שעוזרים, שהיא דורש לעזור!"


אזי המאפרת הפכה נוסף על כך הנוכחית לחלק מצוות הקייטרינג!

עם עת קצרצר כולנו יגיעו וכפי שתכננו, האחים צפו בחופה מבפנים, בהתאם לתקנות.

הנל נתפסה החופה המדהימה בייחוד באירופה – נוחה, משעשעת, אבל הידידים הקרובים סופר, האנשים שהכי אוהבים אתכם. בשעה שהרב דיבר, הסתכלתי סביבי, בחופה שאבא שלי וחברינו בנו במו ידיהם, בגינה שהאחים שלי קישטו, בשולחנות שאמא שלי ערכת ועליהם החומרי מזו ששייך ל הכינה, ועיניי התמלאו דמעות.

באותו מספר ימים נשפכו דמעות הרבה – דמעות שמחה בנושא הגעתם של חברותיי, דמעות עצב כששוחחתי ברשת עם בני משפחה מחו"ל. אולם הדמעות שהזלתי בשטח החופה היוו העוצמתיות באופן ספציפי מכולן. הנישות היוו דמעות הכרת תודה, השייך חיבה ופליאה.

החתונה שלי שלא דמתה למה שאף אחד מכם דמיין. אבל זו הייתה יפה, יפהפייה ומיוחדת. הקורונה אינן הרסה עבורנו את אותו החתונה – היא העניקה עבורינו ולבעלי העכשווי בשל היסטורי השייך 1 בחיים, על הפרקט אנחנו אסירי תודה מקרב לב.