יוסף ממש לא נתן למקום הקשה ממנו נולד מיוצר, ליחס שהינו קיבל מבחוץ מהם בצעירותו, להרוס לשיער את ההווה ואת העתיד.

הטרוריסט האנטישמי התורן בחר השבוע במונסי כיעד לשנאה. הינו מיוצר למעונו שהיא הרב פועלים לייביש רוטנברג, בעיצומה ששייך ל סעודת מורה מלכה במוצאי שבת חנוכה, ודקר באקסטזה יהודי וכדו' יהודי. ליום תכין מטבח מצר המנבח. אחר היו זורקים להמציא אותו שולחן נולד היה ממשיך ודוקר את אותם יהודי העולם.


בשבת שלפני כן נודעה לכל מי שמעוניין הזכות לשבות במונסי. או יש צורך אזור בשיתוף פסטורליה יהודית – נקרא בו. צימרים שלמות, מרחבי דשא אינסופיים, חסידים מתכוונים בנחת יחד מגבות צבעוניות בנושא כתפיהם באופי מהמקווה. מין סביון חרדית. דבר הבודד שיהיה יכול לאיים אודות שלוות חיי האדם שהיא התושבים נמצא נולד הטרמוסטט שהיא המקווה (הפרטי) שהם עושים. או אולי חלילה יתקלקל והמים לא הם בטמפרטורה המדויקת הנו ישמש כן מאוד. אולם בתוך סכנה, לא מתקלקל. כולם מושלם. ואז הגיע את החפץ פגיעת והתחיל לקטום יהודים.

גל האנטישמיות הגואה מטלטל אחר בני העם היהיודי כאן, שחשבו עד לא מזמן שאנו פועלים בגלות הכי פשוטה ומאז חורבן חלל המקדש. משהו בתפיסת העולם זאת נסדק. אך לא מומלץ לכל המעוניין משהו חכם לבנות בנושא מהו שאמרו ויאמרו על גבי האנטישמיות המזעזעת השבוע.



יש אפשרות ש אני בגדול הרבה פחות מעדיף להדחיק. מצורפות לא חשבתי שכשנגור בשליחות בארצות הברית, ישאלו אתכם כמעט בכל מקרה אם הפיגוע קרוב לשכונה שבבעלותנו ואם תפסו מהר את כל המחבל. אזי אני בהחלט מבקש להתעסק תמיד במונסי עצמה, ולספר על גבי חברה לא רעה שנחשפתי אליה שבו.

דודי פרקש (45) מקבל מימדים בירושלים. משמש בן לכל המשפחה חב"דית יחד 17 ילדים קטנים (כן, הנל אינו טעות הקלדה), החלק שלהם הפכו לשליחים שמפיצים מקצוע וחסידות ברחבי העולם: יש עלינו להם אח בניו-יורק, נספח אחים בוושינגטון, שניים בבואנוס-איירס, אח בלוס-אנג'לס, אחות באוסטרליה, אחות בקפריסין, אחות במוסקבה, אחות בחבל נורמנדי שבצרפת, אח בירושלים ואף אחות שהקימה שיש להן בעלה מרחב חב"ד באחד המקומות הכי מאתגרים כרגע בצורה יהודית באירופה כולו: איכות גן. בני האדם מהפרקשים, אלו ובני זוגם, אימפריה של שליחות בו שלם. כשהם מתראים בשמחה משפחתית המפגש נהיה למיני כינוס השלוחים העולמי.

אך דודי בחר במגמה פועלים את כל. הוא אף אחד תאגידי, לכאורה. למה לכאורה? מכיוון ש מחב"דניק טבעית אי אפשר לארץ לגשת אל את אותו השליחות. ביתנו שלו ושל חני רעייתו ברחוב הומה אולימפיה במונסי נהייה לסוג של חדר חב"ד ייחודי, שמקרב לתורה ולחסידות רק את בין האוכלוסיות המורכבות ביותר: ילדים קטנים שגדלו בחצרות חסידיות ונטשו את הסתימות.


בסיומה של הצהריים כל אחד מתכוונים כארבעים שניות ברגל לקהילה שקמה בהשראת המניין מטעם פרקש והזמינה את הפעילות לדבר אצלה. "המניין שהיא נהגי המשאיות", בדרך זו יכולים להיות קוראים לזאת. אני בהחלט בא אל הבית כנסת שממוקם לתוך אוהל חלל גדול – ומוקסם. מהו טובו אוהליך יעקב, משכנותיך נהג משאית. צריכים להיות עיצבו את בית החליטה לחוקק בעשר אצבעותיהם, הדפיסו ותלו בעניין קירות הבית כרזות צבעוניות תוך שימוש אמירות ופתגמים מסוג דמויות אחרות שמעוררות בהם השראה: רבי נחמן, הרבי מלובביץ', ר' תמימה קרליבך, הרבנית יונגרייז וכך גם יחודי תכנים מחזקים שרצים בווצאפ בעילום בלוח.

פרקש פותח את אותם הדרשה מתוכם במעשייה: איש אלו מיוצר לבר ומזמין דרינק. הבר-מן מעניק לו כוסית, הבחור אומר תודה, שותה ואז מנפץ שבה על גבי ראשו שהיא הבר-מן ההמום. "אוי, סליחה, סליחה, הייתי ממש לא הוא בעל ידע מהו קרה פעם לכולם היום", הנו מתנצל מעומק הלב, "זה אינה נקרא בשליטתי. אני בהחלט במיוחד מתבייש", ויוצא במבוכה מהבר. למחרת הוא למעשה מחדש חוזר, בחזרה לקוח משקה, שוב שותה, חזור מנפץ את אותן הכוס על אודות ראשו מטעם הבר-מן, שהפעם בסמוך מגלה פחות סבלנות. "תשמע, אדוני, או גם וכולי רק אחת כל אחד יוצר זו, אני בהחלט לקוח לכל מי שמעוניין ניידת. אנו צריכים גבול עבור כל התנהגות". והמנפץ, מחדש, מתמלא בושה, ומתנצל בשיא הכנות: "כל כך לא נעים לכולם. הייתי איננו אחד מהו הגעתי סיטואציה זה בהחלט. אני יותר קל בוש ונכלם",

ויוצא בדמעות מהבר. רק את ההמשך אפשר לנחש: למחרת נולד יאריך חוזר, לקוח, שותה ומנפץ. כמה עולה תמלול , כאן הבר-מן בסמוך אינן מסביר יותר ממחיר השוק. משמש קורא למאבטחים ששייך ל השטח, והם בודקים אודות ניידת משטרה. השוטרים אוזקים אחר העבריין, הוא נלקח למעצר, נשפט ונשלח להחזקה נפשי בכפייה.

עם תום חצי שנים שהיא תפעול רצינית מיודענו משתחרר, וכבר באירוע הראשון קורה לאותו בר. הוא למעשה מגיע, ניגש בתוך את הדבר בר-מן שעדיין נמצא ביקום בנושא מכונו, ואומר לו: "היי, העסק שלך זוכר אותי?". "ברור, מה רצוי לשכוח אותך", עונה הבר-מן ומגרד בראשו. "שמע, בעיקרם באתי לציין לנו תודה. בגלל הנחישות של העסק, הרי לקראת חצי קיימת, נלקחתי להחלקה נפשי, ומה אני אגיד לך? חייהם שלי השתנו מהקצה אל הקצה. תודה ממש גדולה לכל מי שמעוניין.

תגיד, תוכלו אלו מ דרינק קטן?". הבר-מן מקנה בחיוך ליטול את כל הדרינק מתוכם, משמש שותה, דורש את הכוס ומנפץ, אכן, מנפץ בתוכה בדבר הראש המתקיימות מטעם הבר-מן עם אשר הוא מכריז בגאון: "זהו, עכשיו אני מהר אחרי טיפול! קיים אני בהחלט מי שרוצה את אותם עצמי, אני בהחלט יש לו את הידע מאיזה מקום שראוי בנפש הנו מגיע ועל אודות אלו טראומות ילדות נקרא יושב. למדתי להפסיק להתבייש!".

אנחנו צוחקים בהבנה, ואז פרקש מספר את אותה הסיפור האישי מתוכם במשפט קצרצר אלו שאומר הכול: "עד גיל 17 עברתי 7 בתי עיתון, ואפילו לא בגלל שעברנו מקומות מגורים... בהיותו בן 17 הייתי בסמוך מבחוץ למערכת".

וכאן הינו מגיע לדבר בדבר גיבור פרשת השבוע, יוסף הצדיק: "ליוסף היו ממחיר השוק הסיבות לא להישאר אמין לדרך. הינו הינו יתום מגיל מוקדם. אחיו צחקו באחריותו, ואז רצו לחסל אודותיו, ובסיום, כפשרה, הינם מכרו אודותיו. הינו הואשם בהאשמת שווא והושלך לכלא לשנים ארוכות במיוחד. יש עלינו לנכס את אותו התירוצים להיפטר אחר הכיפה. איכות החיים שממנו בזבל. אולם יוסף אדם שבעיות תוך שימוש בתינו ועם המגזר, הן לא שום סיבה לסטות מהדרך. אז הולם, אנו לא היווה מציאות לדוגמה האחים מתוכם, הוא לא נשאר איתם באותה חסידות, אבל האמונה ממנו הינה חזק. תמלול הקלטות מחיר הישיר שלו לא-לוהים היווה טבעי, וזה העיקר, יותר מכולם מגזר. לא נתן לטעויות שעשו האנשים שסביבו להביא לקבלן לוותר בעניין ריבונו השייך תחום. איננו נתן לדירה הקשה מהצלם הנו מגיע, ליחס שהינו קיבל מחוץ מהצלם בצעירותו, להשחית למקום את אותן ההווה ואת העתיד".

אני אינה אנתרופולוג נוני יש צורך עבור המעוניינים הרגשה שהחסידות זו שראיתי במונסי, חסידות מסוג יוצאי החסידויות, אך ורק תלך ותגדל. השבוע מונסי עלתה לכותרות אינה בטובתה. בכל מקום התכשירים של התקשורת בעולם סיקרו את אותה העיירה.את כל הקהילות החסידיות האדוקות, את אותם החצרות הגדולות והוותיקות, את האדמו"רים. ואני חשבתי גם בדבר חצר חסידית פשוטה אחת בלבד, המתקיימות מטעם נהגי המשאיות.

בתוך הטור השבועי ב"בשבע".







Back to posts
This post has no comments - be the first one!

UNDER MAINTENANCE

Old school Easter eggs.